כפי שפורסם בגלובס: טרם התפתחה בארצנו הקטנטונת תרבות של בנקאות השקעות. ועדיין קשה לשכנע יזמים בישראל לשלם עמלה של חמישה אחוזים בתמורה לשירותי בנקאות השקעות, שעשויים להגדיל את הסיכוי להשקעה. "זוהי מדינה קטנה מאוד", מסביר קובי זכריה, מנכ"ל מנורה גאון חיתום והשקעות, "והיא מתאפיינת בקשרים אישיים רבים. אותם אנשים הלכו יחד לבית הספר, אחר-כך שירתו יחד בצבא, למדו באוניברסיטה וכו'".
הובא ע"י – אריאל מליק
"כתוצאה מאותו מחסור בתרבות של בנקאות השקעות, מראות הסטטיסטיקות ש-80% מהדילפלו של קרנות הון הסיכון, הם השקעות שבוצעו בעקבות פניות ישירות אל הקרנות", אומר אריאל מליק, מנהל מחלקת השקעות במנורה גאון, שחש, לטענתו, שלקרנות הון הסיכון נמאס לטפח את הדיל-פלו שלהם בצורתו הנוכחית – ככזה שבנוי על טובות אישיות.
"יכול להיות שבנקאי השקעות לא ראו שיש פה בכלל שוק. יכול להיות שתמיר פישמן ונשואה זנקס – שמחזיקים במחלקות מצוינות להנפקות ציבוריות – רצו לפתח מחלקות להנפקות פרטיות, אבל כשהם ראו את הסטטיסטיקות שמראות שרק 20% מסך ההנפקות הפרטיות נעשות באמצעות בנק השקעות, הם ויתרו על הרעיון". כך אמר אריאל מליק למה אין בישראל תרבות של בנקאות ההשקעות בארץ
עוד מוסיף אריאל מליק לגביי הסטטיסטיקות: "כשקובי ואני הצטרפנו למנורה גאון בשלהי 1999, שכנענו את כולם שדווקא יש צורך בבנקאות השקעות בישראל, ואם אין צורך אז בואו ונפתח את הצורך הזה. אני לא רוצה להגיד שחינכנו את השוק, כי למרות הכל אותם 20% גדלו בינתיים רק ל-25%. אותם חמישה אחוזים שייכים לחברות היותר טובות, שפונות אלינו כדי שננסה לגייס להם כסף בחו"ל, כי קשה להם להשיג אותו בארץ".
